פעלים בלשון רבים בשימוש עם המילה א-לוהים

בדרך כלל, כאשר המילה א-לוהים מתייחסת לא-לוהי ישראל, מופיע לצידה פועל בלשון יחיד. זאת, בניגוד לכללי הדקדוק העברי נורמלים, על פיהם הפועל צריך להתאים לשם העצם במין ובמספר. על פי חוק זה היינו מצפים שהפועל יופיע בלשון רבים מכיוון שהוא מציין את פעולותיו של שם העצם א-לוהים שהוא בלשון רבים. בעת שהמילה א-לוהים מתארת אלילי שווא כללי הדקדוק נאכפים. למרות רוב הזמן כאשר שם העצם א-לוהים מופיע בתנ"ך בלשון רבים, הפועל מופיע בלשון יחיד וכך מעיד שיש רק אלוהים אחד אמיתי,
בכל זאת ישנם מקרים יוצאים מן הכלל.

מקרים חריגים אלה שוב מותירים מקום לדיון על אחדותו המורכבת של א-לוהים. ישנן מספר דוגמאות בספר בראשית כ:יג, לה:ז, בשמואל ב' ז:כג ובתהילים נח:יא. הבה נבחן את הדוגמא משמואל ב' בכדי לעשות הבהרות נוספות:

"ומי כעמך כישראל, גוי אחד בארץ; אשר הלכו-אלהים לפדות-לו לעם ולשום לו שם, ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך, מפני עמך, אשר פדית לך ממצרים, גוים ואלהיו:"¹

שם העצם והפועל "הלכו-אלהים" הוא רצף המילים בו נדון. מדובר פה על א-לוהי ישראל, גם שם העצם וגם הפועל מופיעים כאן בלשון רבים ותואמים לכללי הדיקדוק העיברי. אם כן נותר פתח המאפשר לנו לשקול את הרעיון של אחדותו המורכבת של א-לוהים.