עליכם להיוולד מחדש

בלימוד הזה, אנחנו הולכים להסתכל על יוחנן פרק 3, הריאיון של נקדימון עם ישוע. דיברתי לאחרונה עם ידידה, והיא שאלה אותי, "על מה אתה הולך ללמד, בוב?" השבתי, "אני הולך ללמד על להיוולד מחדש מפרספקטיבה יהודית." היא הופתעה ואמרה, "זה לא אוקסימורון, להיוולד מחדש מפרספקטיבה יהודית?" ציינתי, "לא, כל הרעיון של לידה מחדש היה חלק אינטגרלי מהקהילה היהודית במאה הראשון."

הרעיון הזה לא התחיל ב-1976 עם הספר "Born Again" ("נולד מחדש") של צ'ארלס קולסון. קראתי את הספר הזה בערך ב-1976. זה היה כמה שנים אחרי שצ'ארלס קולסון הלך לכלא, והיוולדותו מחדש הייתה נושא פופולרי. הכול התנהל סביב הרעיון של לידה מחדש: תפוחי-אדמה נולדים מחדש, מכונות כביסה נולדות מחדש, כלי רכב נולדים מחדש. כולם חשבו שזה מושג חדש לגמרי, אך למעשה הוא התקיים כבר מעל לאלפיים שנה. כמו שאמרתי, הוא היה חלק אינטגרלי מהקהילה היהודית במאה הראשון.

אז זה מה שאני הולך להדגים כעת. לאחר שקראתם את המאמר הזה, שאלו יהודי אם הוא יודע את פירוש המושג לידה מחדש. שימו לב מה קורה, אם מתפתחת שיחה או לא. אם הוא חילוני, יתכן והוא פשוט ימשוך בכתפיים – וכך תדעו שאתם יודעים יותר על הקהילה היהודית ממנו. אך אם הוא דתי, יתכן מאוד שהוא יידע על מה אתם מדברים, ואולי תוכלו לדסקס את זה אתו.

הבה נמשיך ונסתכל על לידה מחדש מפרספקטיבה יהודית. לפני שאני עוסק ביוחנן ג':1, אני רוצה להצביע על כך שהקטע הזה בספר יוחנן הוא הראשון מבין שבע שיחות. יוחנן אוהב לפעול לפי המוטיב של המספר שבע. הוא רושם שבע שיחות שישוע מנהל במהלך שירותו. יוחנן הוא ספר ייחודי מכיוון שהוא משלים את שאר שלוש הבשורות. יוחנן מחלק אתנו את מה שישוע אמר. שאר הבשורות מחלקות אתנו את מה שישוע עשה. באמצעות שבע השיחות הארוכות האלו, הוא מציג מידע משלים ששאר כותבי הבשורות לא הכלילו. אז זוהי שיחה מספר אחת. לעתים קרובות הקטע הזה נקרא השיחה על הלידה מחדש.

הרקע לריאיון הזה עם נקדימון למעשה מתחיל כמה פסוקים קודם לכן ביוחנן פרק ב'. לכן, אני רוצה ללכת אחורה ליוחנן ב':23, הבה נקרא פסוקים 23-25 מהפרק הקודם:

כְּשֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם בְּחַג הַפֶּסַח, הֶאֱמִינוּ רַבִּים בִּשְׁמוֹ כִּרְאוֹתָם אֶת הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁוּעַ לֹא סָמַךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן הִכִּיר אֶת כֻּלָּם וְלֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל שֶׁמִּישֶׁהוּ יָעִיד עַל הָאָדָם, כִּי יָדַע מַה שֶּׁבָּאָדָם.

יוחנן מנסה להסביר לנו בבירור מאוד שישוע הוא יותר מבן אדם. ישוע הוא אלוהים בבשר, והוא המשיח. איך הוא עושה זאת? הוא עושה כך ע"י חזרה על דבריו. חזרה על דברים זוהי דרך יהודית להדגיש דברים. הוא בעצם אומר לנו שישוע יכול לקרוא מחשבות. עכשיו, מיהו היחיד שיכול לקרוא את המחשבות של מישהו? אלוהים עצמו הוא היחיד שיכול לעשות זאת. אלוהים הוא היחיד שיודע את מה שיש בתוך בני-אדם.

הרבנים הגיעו להבנה הזו גם כן, דרך לימוד הכתובים. דוגמא לכך תהיה תהילים קל"ט. אני הולך לחלק אתכם רק ארבעה פסוקים מתוך 24 הפסוקים של המזמור הזה, אשר מבהירים מאוד את התכונה הזו של אלוהים. הסתכלו על מה שכתוב בארבעה הפסוקים הראשונים:

  • תהילים קל"ט:1-4
  • לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד מִזְמוֹר: יְהוָה חֲקַרְתַּנִי, וַתֵּדָע. אַתָּה יָדַעְתָּ, שִׁבְתִּי וְקוּמִי; בַּנְתָּה לְרֵעִי, מֵרָחוֹק. אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ; וְכָל-דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה. כִּי אֵין מִלָּה, בִּלְשׁוֹנִי; הֵן יְהוָה, יָדַעְתָּ כֻלָּהּ.

האם נוכל להסתיר דבר מאלוהים? אם אתם מנסים לעשות כך, וותרו על זה. אמנם, זה לא מדהים אתכם שלמרות שהוא יודע מה מתרחש בראש שלנו, הוא עדיין מתייחס אלינו כאב שמימי אוהב, והוא עדיין פועל בחיינו? הוא עדיין אוהב אותנו, דואג לנו, וכד', למרות שהוא יודע כל מה שמתרחש בפנים.

זוהי הנקודה שיוחנן מנסה להדגיש כאן, שישוע אינו בן-אדם, הוא האלוהים-אדם. לא רק זה, אלא גם שהוא המשיח. אנו יודעים זאת מכיוון שהוא יודע מה מתרחש בתוך בני-אדם. רק אלוהים יודע זאת, רק אלוהים יכול לקרוא את המחשבות שלך.

בכל פעם שאתם רואים בבשורות הצהרות כמו: "יֵשׁוּעַ הִבְחִין בְּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְאָמַר…" (מתי ט':4), הוא קורא את מחשבותיהם. הם לא מדברים ביניהם, הם חושבים בלבבותיהם, והוא קורא את מחשבותיהם. ביותר מפעם אחת הוא אומר, "לָמָּה אַתֶּם חוֹשְׁבִים רָעוֹת בִּלְבַבְכֶם?" בכל פעם שאתם רואים זאת, זוהי טענה למשיחיות ולאלוהות, לפי מחשבה יהודית. זהו רק אחד מתוך פסוקים רבים אשר מוכיחים את העובדה שאלוהים קורא את מחשבותיכם, שאלוהים יודע בדיוק מה מתרחש, הכול, בכל דקה בכל יום. הוא יודע מתי אני הולך לעמוד ומתי אני הולך לשבת. הוא יודע את המילה הבאה שאני הולך להגיד.

כאן אנו פוגשים באופן ישיר את הפרדוקס של ידיעת-הכול של אלוהים מול הרצון החופשי של בני-אדם. התנ"ך מלמד את שניהם. אלוהים יודע את הכול, ובאותו זמן לבני-אדם יש רצון חופשי. לדוגמא, הוא יודע כל מה שאנחנו הולכים להגיד, אך אנחנו נושאים באחריות להחליט להגיד את המילים. אלוהים יודע הכול, אמנם בני-אדם נושאים באחריות על החלטותיהם. התנ"ך מלמד את שני צדדי המטבע, ועלינו ללמד את שני המושגים באופן שווה ובאופן תקיף. אסור לנו ללמד בהתחמקות או להדגיש צד אחד יותר מהשני. שניהם נכונים.

רבנינו הקדומים מסכימים הם ההבנה הזו, כפי שהיא מצוינת במשנה אבות ג טו:

הכול צפוי, והרשות נתונה…

כעת אסור לנו לפספס את הקשר בין פרק ב':24,25 לבין פרק ג':1. נתחיל בפרק ב':24, ונקרא עד פרק ג':1.

  • יוחנן ב':24 – ג':1
  • אֶלָּא שֶׁיֵּשׁוּעַ לֹא סָמַךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן הִכִּיר אֶת כֻּלָּם וְלֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל שֶׁמִּישֶׁהוּ יָעִיד עַל הָאָדָם, כִּי יָדַע מַה שֶּׁבָּאָדָם. אַחַד הַפְּרוּשִׁים מִמַּנְהִיגֵי הַיְּהוּדִים, נַקְדִּימוֹן שְׁמוֹ…

סיום הפרק כאן הוא לא במקום. הוא שובר את זרם המחשבה. ישוע ידע מה מתרחש בתוך כל בני-אדם, וכדרך אגב, היה איש שאתו התראיין. הוא הולך להסתכל אל תוך הנפש של האיש הזה, והוא הוא הולך לטפל במה שקורה בתוך ליבו. אני מאמין שלנקדימון הייתה בעיה שהתמודד עמה, וישוע דיבר ישירות אל הבעיה הזו.

נקדימון ראה את הניסים של פסוק 23 והתרשם מהם. ישוע הגיע לפסח, הוא פועל ניסים. נקדימון ראה אותם, והוא נפעם. זו אחת הסיבות שבגללן הוא בא לישוע.

את מה אנחנו יודעים על האיש הזה נקדימון? יתכן מאוד ששמו מוזכר בתלמוד (למשל אבות דרבי נתן ו ג). היה איש בשם נקדימון אשר היה ידוע בירושלים במאה הראשון. למעשה, אני רוצה לקרוא ממאמר שנכתב על נקדימון. זה לקוח מהאנציקלופדיה היהודית (ניתן לעיין בה באתר jewishencyclopedia.com – באנגלית). זוהי לא אנציקלופדיה נוצרית בעלת נטייה נוצרית. במחשבה זו, שימו לב למה שהמאמר מציין:

נקדימון – חבר בולט בסנהדרין, איש עשיר, אשר חי בירושלים במאה הראשון לספירה.

המאמר ממשיך:

הוא מוזכר ביוחנן ג':3-21, ז':50, י"ט:39.

אז האנציקלופדיה הזו מציינת שאותו נקדימון מהברית החדשה הוא הנקדימון המוזכר בתלמוד. האיש שאנו מדברים עליו מסֵפֶר יוחנן הוא איש ידוע בקהילה היהודית של המאה הראשון. להלן הקטע הבא במאמר:

בפסוקים הראשונים מבין אלה המוזכרים, הוא מוצג כ-"מושל היהודים", אשר למד מישוע את הפירוש של "לידה מחדש באמצעות הטבילה"…

נקדימון היה "מושל היהודים" מכיוון שהיה חבר בסנהדרין. שימו לב לטעות היהודית שם. רוב היהודים חושבים שישועה מגיעה באמצעות טבילה. אתם תראו למה עוד מעט. את הטעות הזו ממשיכה הכנסייה הקתולית, אשר גם מלמדת את הישועה באמצעות טבילה. בדוקטרינה של הכנסייה הקתולית, זה לא משנה אם רוצים להיטבל או לא. ניתן להטביל פעוטות. ובנוגע ליהודים – רק תתפסו יהודי, תרטיבו אותו, והושעתם אותו. אז אתם יכולים לראות כמה אי-הבנות במאמר הזה שעלינו להגיב אליהן. הבה נמשיך:

(הוא) למד מישוע את הפירוש של "לידה מחדש באמצעות הטבילה", כאילו שלא היה מודע כלל למושג הרבני הזה.

האנציקלופדיה צודקת. המושג "לידה מחדש" אינו זר לנקדימון. הוא היה מושג מאוד ידוע במאה הראשון, ואראה לכם זאת בקרוב. בחזרה למאמר:

הקטע השני מתאר איך שהוא ביקר את ישוע בלילות, כדי שלא ייחשב כאחד מתלמידיו.

האזכור הזה ל-"קטע שני" הוא טעות במאמר הזה באנציקלופדיה. נפלה טעות בהדפסה. עליו להיות "הקטע הראשון". בקטע הראשון מתואר איך שהוא ביקר את ישוע בלילות, כדי שלא ייחשב כאחד מתלמידיו. ואז המאמר מדלג על הקטע השני, יוחנן ז':50, כאשר נקדימון הגן על ישוע מול פרושים נוספים. המאמר ממשיך עם אזכור לקטע השלישי שמזכיר את נקדימון:

בקטע השלישי מתואר איך שגופת ישוע מופקדת בידיו ובידי יוסף איש רמתיים, ע"מ לתת לו קבורה ראויה. ברור מאליו שהאיש הזה, אשר הובא לחשיבות שכזו בבשורה הרביעית, היה ידוע היטב בחברה היהודית בתקופה זו. קרוב לוודאי שהוא היה אותו נקדימון בן גוריון המוזכר בתלמוד, צדיק ידוע אשר מוכר בזכות כוחותיו המופלאים, וזה מספק הסבר לאזכור ל-"דְּבָרִים מֵעִנְיְנֵי הַשָּׁמַיִם" בשיחות שלו עם ישוע (יוחנן ג':12).

נקדימון הוא איש שההיסטוריה מעידה עליו. נקדימון גם היה פרושי. הדבר חשוב, מכיוון שהפרושים החזיקו בנקודה מרכזית מאוד בדוקטרינה. במשנה (התושב"ע), סנהדרין י א, ובתלמוד, סנהדרין צ א, אנו קוראים:

מתני' כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר (ישעיהו ס, כא) ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר…

הפסוק אשר מצוטט ממנו הוא ישעיהו ס':21. לאחר לימוד של ישעיהו ס':21, הרבנים הגיעו למסקנה שלמי שנולד כיהודי מובטחת כניסה אוטומטית למלכות. אם אתם מתחילים לדבר על ישוע עם חבר יהודי, והוא מתחיל להשתכנע, ואז הוא הולך לרב כדי לשאול אותו לגבי גן עדן והגיהינום, יתכן מאוד שהרב יגיד לו, "זו בעיה של גויים, כל היהודים הולכים לגן עדן".

מה שקצת מצחיק בעניין הזה הוא שלאחר מכן הרבנים מתחילים להציג את כל היוצאים מן הכלל. והם (סנהדרין צ א):

ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה…

כמה יהודים היום מאמינים בתחיית המתים? התשובה היא מעט מאוד. במילים אחרות, רוב היהודים היום לא יגיעו לעולם הבא. היוצא מן הכלל השני הוא:

ואין תורה מן השמים…

כמה יהודים מאמינים לכך היום? אין הרבה שמאמינים שהתורה באה מהשמיים. 90% מאמינים שהתורה אינה באה מהשמיים. לפי ההצהרה הזו, 90% מהקהילה היהודית לא יגיעו לעולם הבא. היוצאים מן הכלל ממשיכים:

ואפיקורוס…

זהו רודף תענוגות, מי שמחפש חיי מותרות וחושניות. רבי עקיבא, החי בסביבת שנת 135 לספירה, הוסיף יוצא מן הכלל:

ר"ע אומר אף הקורא בספרים החיצונים…

האזכור לספרים חיצוניים הוא כנראה התייחסות לברית החדשה. רבי עקיבא גם הוסיף:

והלוחש על המכה ואומר (שמות טו, כו) כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך…

לפי הרבנים, מרפא יהודי ילך לגיהינום. רב נוסף בשם אבא שאול מוסיף:

אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו…

מדובר בשם "י-ה-ו-ה", אשר אסור על היהודים לומר, לפי הרבנים. ואז ההצהרה האחרונה:

שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא שלשה מלכים ירבעם אחאב ומנשה… ארבעה הדיוטות בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי.

אז זה חלק אחד מהדוקטרינה הפרושית החשובה, "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". בנוסף, אנו קוראים הצהרה דומה באחת מהפרשנויות הרבניות, בראשית רבה, הפרשנות הגדולה על בראשית ("רבה" כוונתה להתהלל, להתפאר). בבראשית רבה מח ח כתוב:

אברהם יושב על פתח גיהינום ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה…

לְמה הרבנים מתכוונים כאן? אם בטעות אלוהים ישלח בן-ישראל לגיהינום, אל דאגה, אברהם יושיט יד ויתפוס אותו, ברגע האחרון, ויושיע אותו מהגיהינום. אברהם הוא פוליסת הביטוח שלנו.

לסיכום העניין, להיוולד כיהודי משמע לרשת חיי נצח באופן אוטומטי. זוהי תיאולוגיה רבנית. זה מה שנקדימון האמין ומה שהוא לימד במאה הראשון. הבה נמשיך לפסוק 2:

  • יוחנן ג':2
  • בָּא אֶל יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה וְאָמַר אֵלָיו: "רַבִּי, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי מֵאֵת אֱלֹהִים בָּאתָ לִהְיוֹת מוֹרֶה, שֶׁהֲרֵי אֵין אִישׁ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת הָאוֹתוֹת שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה אֶלָּא אִם כֵּן אֱלֹהִים אִתּוֹ."

נקדימון הגיע בלילה. חשוב לציין זאת, מכיוון שיוחנן מציג כאן תת-נושא לספרו, תת-נושא אשר נקרא "העימות בין אור לחושך". עוד מעט נראה את העימות הזו.

כאשר נקדימון בא אליו, הוא פותח את השיחה וישוע מגיב באופן מידי לצרכים שלו. מה שאני רואה בכך זה שנקדימון עסוק במחשבה על מלכות האלוהים, אך אני גם רואה שהוא נלחם עם התיאולוגיה הרבנית שכרגע הצגתי בפניכם. הוא לא כ"כ בטוח שהוא זכאי להיכנס למלכות האלוהים רק בגלל שהוא נולד כיהודי. הוא לימד את הדוקטרינות האלו כל חייו, אך אינו בטוח בהן ב-100%.

ישוע מדבר אל הצרכים שלו כאן, בפסוקים 3 ו-4:

  • יוחנן ג':3,4
  • הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר אֵלָיו: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, אִם לֹא יִוָּלֵד אָדָם מִלְמַעְלָה, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים." שָׁאַל נַקְדִּימוֹן: "אֵיךְ יָכוֹל אָדָם לְהִוָּלֵד בִּהְיוֹתוֹ זָקֵן? הַאִם הוּא יָכוֹל לְהִכָּנֵס שֵׁנִית לְרֶחֶם אִמּוֹ וּלְהִוָּלֵד?"

לעתים קרובות חלה אי-הבנה בנוגע לתגובת נקדימון. רוב הפרשנים חושבים שנקדימון הוא מבולבל לגמרי, שהוא לא ידע על מה ישוע דיבר, והוא פשוט חיפש תשובה כלשהי. אך אני חושב שעלינו לשים את הדגש על הצהרת נקדימון, "אֵיךְ יָכוֹל אָדָם לְהִוָּלֵד בִּהְיוֹתוֹ זָקֵן?" אני מאמין שזה הדגש שהיה במחשבת נקדימון. הוא יודע מה זה להיוולד מחדש. הוא פשוט לא יודע אם זה יכול לקרות בגילו. נראה עוד מעט שהוא כנראה היה בשנות ה-50 לחייו. כעת נסתכל על המושג הזה של לידה מחדש.

בשלב הזה אני רוצה להציג טבלה הנקראת "עליכם להיוולד מחדש". אנחנו הולכים לעסוק בתפיסה היהודית של לידה מחדש על בסיס הטבלה הזו. יהדות פירושית לימדה שישנן שמונה דרכים להיוולד מחדש, וכולן מדגישות את האלמנט הפיזי. נקדימון ענה לקריטריונים של שש מהן. הבה נסתכל עליהן.

"עֲלֵיכֶם לְהִוָּלֵד מִלְמַעְלָה." – יוחנן ג':7
סוג הלידה גיל האם נקדימון ענה לקריטריונים? הערה תחום מראה-מקום
לידה ממים לידה כן ביטוי רבני ללידה פיזית. פיזי Nicodemus, A Rabbi’s Quest, Ariel Ministries, Manuscript #16, pg. 2
לידה מחדש Jewish Encyclopedia: Vol. 3, pg. 220
גיור משתנה לא נקדימון כבר היה יהודי. פיזי Encyclopedia Judaica: Vol. 13, Col. 1184.Jewish Encyclopedia: Vol. 10, pg.223. Life and Times of Jesus the Messiah: Vol. 1, pg. 384
הכתרת מלך משתנה לא אין ראיות לכך שנקדימון בא מבית דוד. פיזי Life and Times of Jesus the Messiah: Vol. 1, pg. 384.
ילקוט על שמואל א' י"ג
טבילה משתנה כן כפרושי, נקדימון טבל את עצמו לעתים תכופות. פיזי Jewish Encyclopedia.com: Ablution, Baptism
חזרה בתשובה משתנה כן נקדימון ביטא חזרה בתשובה לפחות אחת לשנה ביום כיפור. פיזי Jewish Encyclopedia.com: Birth, New
בר מצווה 13 כן אחריות של מבוגר. פיזי Nicodemus, A Rabbi’s Quest, Ariel Ministries, Manuscript #16, pg. 2
חתונה 16-20 כן חובה לכל חבר בסנהדרין. פיזי Life and Times of Jesus the Messiah, Vol. 1, pg. 384
הסמכה לרבנות בסביבות 30 כן היה "רב" (לימד את הרבים). פיזי Peninim on the Torah, pg. 233
ראש ישיבה בסביבות 50 כן "הרב" (לימד מעומדים לרבנות או רבנים אחרים). פיזי Life and Times of Jesus the Messiah, Vol. 1, pg. 384
לידה מהרוח משתנה כן ישועה רוחני יוחנן ג':7

הלידה הראשונה, "לידה ממים", מתרחשת כאשר נולדים מבחינה פיזית. כמובן שנקדימון ענה לקריטריונים לסוג הזה של לידה, מכיוון שלידה ממים זו ביטוי ללידה פיזית. זוהי התייחסות למי שפיר.

ואז הרבנים המשיכו ואמרו שיש סוג נוסף של לידה, הנקרא "לידה מחדש". הסוג הראשון מבין הלידות האלו הוא גיור. כאשר גוי מחליט להפוך ליהודי, להמיר את דתו ליהדות, נאמר עליו שהוא "נולד מחדש". הוא עבר לתחום חדש לגמרי בחיים. הוא עבר מלהיות גוי ונהיה יהוד. הוא לקח על עצמו אחריויות חדשות. לפניכן לא היו לו האחריויות של תורת משה, כעת הוא מחויב לתורת משה ולמסורות של יהדות במאה הראשון. כמובן, זה יכול לקרות בגילאים שונים. האם נקדימון חווה זאת? לא, הוא לא היה צריך, הוא כבר היה יהודי.

הדרך הבאה באמצעותה ניתן "להיוולד מחדש" היא להיות מוכתר כמלך. כאשר יהודי נהפך למלך, נאמר עליו שהוא "נולד מחדש". הוא התחיל חיים חדשים לגמרי. לפניכן, הוא היה אזרח פשוט מהעם, וכעת הוא המנהיג! עכשיו עליו להנהיג את העם. זה אומר שעליו לקחת על עצמו אחריויות עצומות, וחיים חדשים לגמרי. זה קרה בגילאים שונים. אין גיל ספציפי בו מישהו יכול להיות מוכתר כמלך. האם נקדימון חווה זאת? לא, אין ראיות לכך שנקדימון בא מבית דוד. אין ראיות לכך שהוא היה בתור לכס המלכות של דוד, לכן הוא לא חיווה זאת כלל.

בשלב הזה אנו מגיעים לדרכים בהן נקדימון יכול "להיוולד מחדש". הדרך הבאה "להיוולד מחדש" היא טבילה. יהודים שמים דגש על ניקיון פולחני, לכן ישנן טבילות רבות ביהדות רבנית. טבלת את עצמך, וכאשר עלית מהמים היית נקי מבחינה פולחנית. כמובן, זה קרה כל הזמן. האם נקדימון ענה לקריטריונים? אכן כן. נקדימון, כפרושי, טבל את עצמו לעתים תכופות, באופן קבוע. תנו לי לחלק אתכם הערה קטנה מהאנציקלופדיה היהודית על טבילה. הנה מה שאמר המחבר:

רוב המקרים של טומאה… מחייבים טבילה מלאה…

אנחנו לא מדברים כאן על לכלוך על הידיים, או משהו כזה. אנחנו לא מדרבים על חיידקים. אנחנו מדברים על טהרה. המאמר מהאנציקלופדיה היהודית ממשיך:

רוב המקרים של טומאה הנגזרים מהתורה מחייבים טבילה מלאה. מכיוון היה על הכוהנים להיות טהורים ע"מ להשתתף בעבודת קודש או לאכול דברים קדושים, הם נדרשו להיטבל. אחרים היו צריכים להיות טהורים רק כדי להיכנס למקדש. אמנם, הפרושים נהגו לקיים מצב של טהרה בכל עת. למעשה, יתכן וזה תרם לפיתוח שמם – הפרושים.

נקדימון היה פרושי, לכן הנושא של טהרה העסיק אותו. הוא התעסק עם זה כל הזמן. טבילה וטהרה. הוא עשה את זה באופן קבוע, הוא "נולד מחדש" פעם אחר פעם.

הדרך הבאה באמצעותה ניתן "להיוולד מחדש" היא דרך חזרה בתשובה. חזרה בתשובה פירושה להסתובב, לשנות את הדעת, לנטוש הליכה בעוולה לטובת הליכה בצדקה. זאת המשמעות של "לידה מחדש". זוהי דרך חיים חדשה. הלכתי לכיוון אחד, וכעת אתה הולך לכיוון אחר. זה יכול לקרות בכל גיל. האם נקדימון ענה לקריטריון הזה? האם הוא חזר בתשובה? בטח שכן. הוא בטח חזר בתשובה באופן קבוע. לפחות אנו יודעים שהוא היה מביע חזרה בתשובה ביום כיפור, היום הקדוש ביותר בשנה היהודית. הוא חזר בתשובה לפחות פעם בשנה.

הדרך הבאה באמצעותה ניתן "להיוולד מחדש" חלה כאשר מתחתנים. כעת יש לך אישה ובית לכלכל. זוהי התחלה חדשה לחלוטין. אלה חיים חדשים לחלוטין. אתה "נולד מחדש". במאה הראשון, התחתנו בין הגילאים 16-20. נקדימון היה נשוי, מכיוון שזו הייתה דרישה לכל חברי הסנהדרין. התלמוד מציין שהיו לו בן ובת, בכתובות סה א ו-סו ב.

הדרך הבאה באמצעותה ניתן "להיוולד מחדש" היא הסמכה לרבנות. כאשר הוסמכת כרב, לימדת את הקהל הרחב. לימדת את העם תורה. לימדת אותם את המסורות – איך לחיות. לקחת על עצמך אחריויות חדשות לגמרי, חיים חדשים לחלוטין. זה קרה בערך בגיל 30. אנחנו יודעים שנקדימון היה רב, הוא לימד את הקהל הרחב.

הדרך הנוספת באמצעותה ניתן "להיוולד מחדש" היא כאשר את מכהן כראש ישיבה. כעת החיים שלך משתנים שוב, מכיוון שאינך אחראי ללמד את הקהל הרחב, כעת אתה אחראי ללמד את הרבנים ואת המועמדים לרבנות. זוהי אחריות חדשה לגמרי, חיים חדשים לחלוטין. אתה "נולד מחדש". אנחנו יודעים שנקדימון היה ראש ישיבה, מכיוון שכשמגיעים למעמד של ראש ישיבה, זוכים בתואר "הרב". אם אתה פשוט רב, קוראים לך "רב", אך שאתה נהיה ראש ישיבה, קוראים לך "הרב". עוד מעט נראה את ישוע משתמש בתואר הזה, "הרב", בהתייחסותו לנקדימון.

עכשיו, נקדימון חווה את החוויה של "לידה מחדש" בכל צורה שהוא מכיר. הוא "נולד מחדש" על ימין, על שמאל, מלמעלה, מלמטה, ומהצדדים. יתכן וכעת הוא בן 50. בגלל כך הוא שואל את ישוע, "אֵיךְ יָכוֹל אָדָם לְהִוָּלֵד בִּהְיוֹתוֹ זָקֵן?" – "ישוע, עברתי את כל זה, עכשיו אני צריך להתחיל מחדש ברחם אמי – זו הדרך היחידה שנשארה לי." מה שאינו מבין היא הכוונה של ישוע. ישוע הולך להגיד לו שעליו להיוולד מהרוח. עליו להיוולד מחדש בתחום הרוחני. עליו להתחיל חיים חדשים לגמרי עם אלוהים. זה יכול לקרות בכל גיל. האם נקדימון יענה לקריטריונים לכך? כן. הוא לא יחווה "לידה מחדש" מהרוח בפרק הזה, אבל עד לסוף של הבשורות הוא "נולד מחדש", הוא מאמין. ישוע מדבר כאן על ישועה רוחנית. הוא כבר לא מדבר על התחום הפיזי. נראה את זה כאשר נגיע לפסוק 7. בנקודה זו, נקדימון ניצל כל דרך אפשרית שהייתה לו כדי "להיוולד מחדש". הבה נעבור לפסוקים 5 ו-6.

ישנן כמה הַקְבָּלות בפסוקים 5 ו-6 שעליי לציין. הַקְבָּלה היא דרך יהודית נוספת להדגשת רעיונות. הבה נסתכל על יוחנן ג':5:

  • יוחנן ג':5
  • הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, אִם לֹא יִוָּלֵד אִישׁ מִן הַמַּיִם וְהָרוּחַ לֹא יוּכַל לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים."

שני האלמנטים המנוגדים שישוע מדבר עליהם הם המים והרוח. הוא ממשיך להדגיש את זה בפסוק 6:

  • יוחנן ג':6
  • הַנּוֹלָד מִן הַבָּשָׂר בָּשָׂר הוּא וְהַנּוֹלָד מִן הָרוּחַ רוּחַ הוּא.

האם אתם רואים את הניגוד כאן? להיוולד ממים, לידה פיזית, זה להיוולד מהבשר, אך לידה מהרוח באה בניגוד לכך. ישנה לידה פיזית בשרית, ולידה-מחדש שהיא רוחנית. אז כאן הוא מדגיש את ההבחנה בין שניהן.

שלא תתבלבלו, ישוע אינו מדבר על טבילה כאשר הוא מדבר על לידה ממים. ישוע מדבר על לידה פיזית כאשר הוא משמש במונח הזה. זכרו, הביטוי "לידה ממים" ביהדות מתייחס לשטף של מי שפיר שבא עם לידה פיזית.

הבה נמשיך לפסוק 7:

  • יוחנן ג':7
  • אַל תִּתְמַהּ עַל שֶׁאוֹמֵר אֲנִי לְךָ כִּי עֲלֵיכֶם לְהִוָּלֵד מִלְמַעְלָה.

במילים אחרות, ישוע אומר כאן, "הדרך היחידה להיכנס למלכות, נקדימון, היא להיוולד מהרוח – אין דרך אחרת."

נקדימון התקשה עם כל הרעיון הזה. כל חייו הוא לימד שהוא זכאי אוטומטית להיכנס למלכות רק בגלל שהוא יהודי. כעת ישוע אומר, "להיוולד כיהודי זה לא מספיק, נקדימון. לידה פיזית אינה מספקת."

ולמה זה ככה? פשוט מכיוון שסוג הגוף שבו אנו מתקיימים כעת אינו מתאים למלכות האלוהים. זה מה ששאול אמר בראשונה אל הקורינתים ט"ו:50. הוא דן ברעיון הזה ואומר:

  • הראשונה אל הקורינתים ט"ו:50
  • אֹמַר זֹאת, אַחַי: בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָרֶשֶׁת אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים; גַּם אֵין הַכִּלָּיוֹן יוֹרֵשׁ אַל־כִּלָּיוֹן.

האם הגוף הפיזי נצחי? לא. כולנו הולכים למות. גופינו נולדו עם טבע החטא. הגוף הפגוע מחטא הוא מתכלה. להיוולד כיהודי לא יעזור לך להתגבר על הבעיה הזו. ישוע ממשיך:

  • יוחנן ג':8
  • הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת הֵיכָן שֶׁהִיא רוֹצָה וְאֶת קוֹלָהּ אַתָּה שׁוֹמֵעַ, אַךְ אֵינְךָ יוֹדֵעַ מֵאַיִן הִיא בָּאָה וּלְאָן הִיא הוֹלֶכֶת. כָּךְ כָּל מִי שֶׁנּוֹלָד מִן הָרוּחַ.

מה שישוע אומר כאן בעצם זה שה-"לידה החדשה" היא תחת שליטה אלוהית, ולא תחת שליטת בני-אדם. לידה פיזית היא תחת שליטת האדם, אך לא "הלידה החדשה". הוא אומר כאן שניתן לחוות את הלידה החדשה, אך לא ניתן להבין אותה או לשלוט עליה. היא כמו הרוח. חשבו על סופות הוריקנים. אנו צופים בחדשות, בתחזית מזג האוויר, ומה הם עושים שם? הם מציגים כיוונים ממוחשבים אפשריים של נתיבי הסופות. הבעיה היחידה היא שהמחשבים מציגים נתיבי סופות שהולכות לכל כיוון! לחזאים אין מושג לאן הסופות תלכנה. אם היינו יכולים לשלוט בסופות, מה היינו עושים? היינו מכבים אותן! אך איננו יכולים לכבות הוריקן, אז אנחנו מסתתרים ממנו. אנו חסרי-אונים לחלוטין מול רוחות וגשמים עצומים. וכך זה להיות "נולד מחדש". זה נשלט ע"י אלוהים. איננו יכולים להבין אותה, אך אנחנו יכולים לחוות אותה.

הבה נעבור לפסוקים 9-12:

  • יוחנן ג':9-12
  • הֵשִׁיב נַקְדִּימוֹן וְאָמַר לוֹ: "כֵּיצַד יִתָּכְנוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?" עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר אֵלָיו: "אַתָּה מוֹרֶה בְּיִשְׂרָאֵל וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת זֹאת? אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, אֶת אֲשֶׁר אָנוּ יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים וְאֶת אֲשֶׁר רָאִינוּ עַל זֶה אֲנַחְנוּ מְעִידִים, וְאֶת עֵדוּתֵנוּ אֵינְכֶם מְקַבְּלִים. אִם בְּאָמְרִי לָכֶם דְּבָרִים מֵעִנְיְנֵי הָאָרֶץ אֵינְכֶם מַאֲמִינִים, אֵיךְ תַּאֲמִינוּ אִם אֹמַר לָכֶם דְּבָרִים מֵעִנְיְנֵי הַשָּׁמַיִם?"

לנקדימון הייתה האחריות לדעת על מה ישוע דיבר, על בסיס הידע שלו אודות התנ"ך, וישוע אתגר אותו על כך. תאמינו לי, נקדימון הכיר את הכתובים. הוא בטח ידע את התורה בעל-פה. בנוסף, הוא ידע בעל-פה את המשנה והמסורות, וזה הרבה יותר מהתנ"ך.

ישוע קורא לו "מוֹרֶה בְּיִשְׂרָאֵל". זאת אומרת שנקדימון היה ראש ישיבה! הוא היה מורה של מורים. הוא היה אחראי לדעת על מה ישוע דיבר. לדוגמא, הרבנים לימדו בתלמוד, בברכות לד ב:

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח…

במילים אחרות, הכתובים, הברית הישנה, הכינו את הקהילה היהודית לביאת המשיח ולכל מה שהוא יגיד ויעשה. לכל המושגים של הברית החדשה יש שורשים בברית הישנה. עליכם להבין את הברית הישנה לפני שתוכלו באמת להבין את הברית החדשה.

  • יוחנן ג':13
  • אִישׁ לֹא עָלָה הַשָּׁמַיְמָה מִלְּבַד זֶה שֶׁיָּרַד מִן הַשָּׁמַיִם – בֶּן־הָאָדָם.

כעת ישוע ממשיך ומסביר את אלוהותו ואת בואו מהשמיים, ובכך הוא מסביר את סמכותו כמשיח. הוא קורא לעצמו בן האדם. זהו מושג טכני שמתייחס למשיח, והוא בא הישר מדניאל ז':13,14:

  • דניאל ז':13,14
  • רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת הַלַּיְלָה וְהִנֵּה עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם כְּבֶן אָדָם בָּא הָיָה, וְעַד עַתִּיק הַיָּמִים הִגִּיעַ, וּלְפָנָיו הִקְרִיבוּהוּ. וְלוֹ נִתַּן שִׁלְטוֹן וִיקָר וּמַלְכוּת, וְכָל הָעַמִּים, הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת אוֹתוֹ יַעֲבֹדוּ, שִׁלְטוֹנוֹ שִׁלְטוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹר וּמַלְכוּתוֹ – אֲשֶׁר לֹא תִּשָּׁחֵת.[1]

דניאל מציין שראה איש. הוא נראה כמו בן אנוש, אבל הוא לא בן אנוש. ההתייחסות לענני השמיים היא התייחסות לשכינה, לכבוד אלוהים, אשר נראית תמיד כאשר הוא מגלה את עצמו. אז הדמות כאן מקושרת לכבוד אלוהים. השם "עתיק הימים" הוא התייחסות לאלוהים האב, המגלה את עצמו כמלך. אלוהים יכול להראות את עצמו מתי שהוא רוצה. כאשר הוא עושה זאת, ההתגלות הזו נקראת השכינה. אז כאן יש לנו דמות אלוהית, המתקרב אל דמות אלוהית אחרת.

הקטע מסתיים עם ההתגלות של ישוע, בעת שהוא מקבל את המלכות המשיחית. אז האיש הדמוי-אנוש הזה הוא גם אלוהים. הוא מהולל, הוא אלוהי.

הרבנים קבעו שהמושג "בֶּן אָדָם" היה תואר למשיח. לדוגמא, ניתן להאזין לשיחה משיחית בתלמוד בבלי, סנהדרין צח א:

אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב (ישעיהו ס, כב) בעתה [יבוא המשיח] וכתיב אחישנה…

הרבי רואה כאן ניגוד. למה פסוק אחד אומר שהמשיח יבוא בעתו, אך פסוק אחר אומר שאלוהים הולך לזרז את ביאת המשיח ("אחישנה")? הנה תשובתם:

זכו אחישנה…

מצד אחד, אלוהים יביא את המשיח במהרה, אם ישראל אכן זוכה לכך. אמנם:

לא זכו בעתה…

מצד שני, אם ישראל אינה זוכה לכך, ביאת המשיח לא תזורז. השיחה המשיחית ממשיכה:

אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב (דניאל ז, יג) וארו עם ענני שמיא [וְהִנֵּה עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם][2] כבר אינש אתה וכתיב (זכריה ט, ט) עני ורוכב על חמור…

אתם רואים את הניגוד? מצד אחד יש איש-אלוהים מהולל, המקושר לתהילת השכינה, והוא שולט – ומצד שני, יש משיח ענו וסובל, הבא באופן צנוע. הרבנים לעולם לא יצליחו לגבש הבנה עקבית אודות המשיח על סמך המידע המגוּון הזה.

עד ליום הזה, ההבנה הרבנית אודות המשיח היא תיאוריית שני המשיחים. זה הולך כך: המשיח הראשון יבוא, המשיח הסובל, אשר באופן אירוני נקרא משיח בן יוסף. הוא יבוא, יסבול, וימות. לאחר מכן, המשיח השני יבוא, המשיח המהולל, משיח בן דוד. הוא ישלוט וייווסד את המלכות המשיחית.

אז כך הם מסבירים את הניגוד. אם ישראל תהיה ראויה, המשיח יבוא עם ענני השמיים, או במילים אחרות, בכבוד. אם לא, אז הוא יבוא ענו ורכוב על חמור. מעניין למדי שהפרשנות הזו מתארת את הביאה הראשונה והשנייה של המשיח. במהלך הביאה הראשונה, ישוע בא בענווה, רכוב על חמור, וישראל דחתה אותו. לא היינו ראויים. ישוע אז סבל למען החטאים של האנושות כולה.

אמנם, בביאה השנייה, כל ישראל ייוושע. כל יהודי – גברים, נשים, וילדים – יתחייב באמונה לישוע המשיח. נקרא לו לחזור. הוא יחזור, ויחזור בכבוד. ואז נהיה ראויים. ניוושע בזכות חסד, ונזוכה בצדקת המשיח. ניוולד מחדש! הם לא ידעו זאת, אך הרבנים פירשו את הדברים האלה באופן די מדויק. הנקודה היחידה שהבינו לא-נכון היא העובדה שהתנ"ך מדבר על משיח אחד אשר יבוא פעמיים.

כאן המושג "בֶּן אָדָם" הוא התייחסות למשיח. הרבנים מסכימים עם ההצהרה הזו. בפרשנות ארטסקרול (ArtScroll Tanach Commentary) על דניאל, הפרשן הדגול רש"י אומר, "זהו מלך המשיח, בן האדם". בפרשנות סונסינו – The Soncino Books of the Bible צוין שפרשנות רבנית ייחסה את התואר הזה למשיח.

במדרש תהילים (שוחר טוב), רבי ברכיה ציטט מדניאל ז':13, וקישר בין המושגים "בן-אדם" ו-"מלך המשיח", אשר בא אל "עתיק הימים". בכך הוא אומר שדניאל ז':13 מתייחס למלך המשיח. כאשר ישוע קורא לעצמו בן-האדם, הוא טוען שהוא המשיח באופן ישיר. הוא אומר באופן חד-משמעי, "אני המשיח, אני בן האדם האלוהי." דרך אגב, אל תיתנו לאף אחד להגיד לכם שישוע לעולם לא טען שהוא אלוהים. כפי שאתם יכולים לראות כאן, ישוע טוען שהוא אלוהים שוב ושוב, ממסגרת התייחסות יהודית.

הבה נעבור לפסוק 14:

  • יוחנן ג':14
  • וּכְמוֹ שֶׁהִגְבִּיהַּ מֹשֶׁה אֶת הַנָּחָשׁ בַּמִּדְבָּר…

כעת ישוע נותן לראש-ישיבה הזה שיעור תנ"ך על המשיח. השיעור הזה מגיע ישירות מבמדבר כ"א:8,9. הוא מצפה שנקדימון יבין את השיעור הזה, מכיוון שנקדימון הוא אלוף בידיעת התנ"ך.

בבמדבר כ"א:8,9, העם היה במדבר. הם חטאו נגד אלוהים. כתוצאה מכך, אלוהים העניש אותם בכך ששלח נחשים ארסיים אל תוך קרבם כדי לנשוך אותם. בזמן שאנשים מתים, אלוהים אומר למשה לקחת נחש מנחושת ולמקם אותו על עמוד. כל מי שיסתכל על הנחש יירפא. זהו השיעור התורה המשיחי, וסביר להניח שנקדימון ידע אותו בעל פה, מילה במילה. ישוע ממשיך בפסוק 14:

  • יוחנן ג':14
  • …כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיּוּרַם בֶּן־הָאָדָם…

מבחינה פיזית, זה מה שקרה לישראל בתקופת משה: הסתכלנו באמונה על הנחש המרומַם, ונרפאנו מבחינה פיזית. מה שקרה לישראל באופן פיזי יקרה באופן רוחני עם המשיח. כאשר ישוע מרומַם על הצלב, העמוד שלו, כל מי שיסתכל עליו יירפא ממוות רוחני וייוולד מחדש. זהו השיעור שהיה על נקדימון להבין, כמי שיש לו "דוקטורט בתיאולוגיה".

כעת, כאשר אנחנו מגיעים לפסוקים 15-18, אנו רואים את התוצאה של הסתכלות על הנחש המרומַם.

  • יוחנן ג':15-18
  • …לְמַעַן יִהְיוּ חַיֵּי עוֹלָם לְכָל הַמַּאֲמִין בּוֹ; כִּי כֹּה אָהַב אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם עַד כִּי נָתַן אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ לְמַעַן לֹא יֹאבַד כָּל הַמַּאֲמִין בּוֹ, אֶלָּא יִנְחַל חַיֵּי עוֹלָם. הֵן הָאֱלֹהִים לֹא שָׁלַח אֶת בְּנוֹ אֶל הָעוֹלָם לִשְׁפֹּט אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּוָּשַׁע הָעוֹלָם עַל־יָדָיו. הַמַּאֲמִין בּוֹ אֵינֶנּוּ נִדּוֹן. מִי שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין כְּבָר נִדּוֹן, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּשֵׁם בֶּן־הָאֱלֹהִים הַיָּחִיד.

בנקודה הזו, ישוע מיישם את השיעור של הנחש המרומַם לאחריות האישית של כל אחד, מול אלוהים, לאור החטא. הרעיון שכל אחד מאתנו אחראי מול אלוהים עבור החטאים שלו אינו רעיון חדש. הוא מפותח בהרחבה ע"י הנביא יחזקאל. למשל, העיקרון של יחזקאל י"ח הוא אחריות אינדיבידואלית. כולנו שווים כאשר אנו עומדים מול אלוהים. איננו יכולים להסתתר מאחורי ההורים שלנו. איננו יכולים להסתתר מאחורי העובדה שאבא שלנו היה רב. איננו יכולים להסתתר מאחורי היותנו יהודיים. איננו יכולים להסתתר מאחורי דבר. כל אחד בעולם הזה הולך לעמוד בפני אלוהים פנים מול פנים. ישוע אומר לנקדימון, "אתה לא יכול להסתתר מאחורי היותך יהודי, נקדימון. אתה אחראי על החטא שלך. כל אחד אחראי להחליט או להאמין בישוע להיוושע, או לדחות את ישוע ולהישפט." עלינו לעבור כעת לפסוקים 19-21.

  • יוחנן ג':19-21
  • וְזֶהוּ הַדִּין: הָאוֹר בָּא אֶל הָעוֹלָם וּבְנֵי הָאָדָם אָהֲבוּ אֶת הַחֹשֶׁךְ יוֹתֵר מִן הָאוֹר, כִּי רָעִים הָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם. כָּל עוֹשֵׂה עַוְלָה שׂוֹנֵא אֶת הָאוֹר וְאֵינוֹ בָּא אֶל הָאוֹר פֶּן יוּכְחוּ מַעֲשָׂיו. אוּלָם עוֹשֵׂה הָאֱמֶת בָּא אֶל הָאוֹר לְמַעַן יִגָּלוּ מַעֲשָׂיו כִּי נַעֲשׂוּ בֵּאלֹהִים.

כאשר אתם מדברים עם חבריכם, בין אם הם יהודים או לא, אני רוצה שתימנעו מלעשות טעות רצינית מאוד. לעתים קרובות אנו מציגים את ישוע כמקור להרשעה. איך אנחנו עושים זאת? כאשר אנחנו אומרים, "אם אתה לא מאמין בישוע, אתה הולך לגיהינום." נשמע טוב, נכון? אך ההצהרה הזו כרגע תיאר את ישוע כמקור של הרשעה. המקור של ההרשעה אינו ישוע. מהו המקור? חטא! עליכם להגיד לחבריכם, "מכיוון שאתה חוטא, אתה הולך לגיהינום." ואז עליכם להגיד להם, "אמנם ישנו מושיע אי שם. אתה רואה, ישוע הוא המקור של ישועה. האמין בישוע כקורבן מכפר, ותיוושע מזעם אלוהים כנגד החטא." תמיד הציגו את ישוע כמקור של ישועה. הקפידו לומר זאת בניסוח הנכון.

בפסוקים 19-21, ישוע מדבר על שני תחומים. המעבר מתחום אחד לשני מתאפשר רק באמצעות האמונה בו. התחום הראשון שאנו נתקלים בו הוא התחום של הרשעה. עלינו לבחון את התחום של הרשעה לאור כל מה שישוע אמר. קודם כל, כל מי שנמצא בתחום ההרשעה כבר נשפט. זה המקום בו אנחנו נולדים. נולדנו בחטא. דוד אמר בתהילים נ"א, "…וּבְחֵטְא, יֶחֱמַתְנִי אִמִּי." אנחנו כבר נשפטנו. אנחנו נולדים לתוך חטא. אנחנו חיים בחושך. ונחשו מה? אנחנו אוהבים את החושך. אולי אנו לא ערים לכך, אבל ככה זה. אנחנו אוהבים את החושך ועושים רשע מכיוון שאיננו מכירים משהו אחר. לידה פיזית מובילה לכך. להיוולד כיהודי לא מסיר אותך מהתחום של הרשעה.

RealmSalvationHe

אך ישנו תחום נוסף שעלינו לקחת בחשבון, תחום הישועה. ומה עם תחום הישועה? כאשר עוברים אל תחום הישועה, יוצאים ממשפט. אנחנו לא נשפטים יותר. אנחנו "נולדים מחדש". נכנסנו אל מלכות האור, ולא רק זה, אלא גם אנחנו אוהבים את האור, ואנחנו עושים טוב.

עכשיו, מי זה האיש הזה שישוע מדבר אליו? ובכן, ישוע אומר בפסוקים 19-21 שמי שעושה אמת בא אל האור. עלינו להכיר בכך שישנם אנשים אשר מחפשים את האמת. הם עושים אמת (עוסקים באמת, לומדים את האמת), וכאשר הם עושים זאת, הם באים אל האור. נקדימון היה אחד מהאנשים האלה שחיפשו את האמת, והוא בא אל האור. הוא לא בא באופן מידי, זה לקח לא קצת זמן, אבל לבסוף הוא יצא מתחום ההרשעה. הוא "נולד מחדש". הוא עבר אל מלכות האור. הוא אהב את האור והוא עשה טוב.

דרך אגב, אנשים שואלים אותי, "איזה סוג של יהודי הכי קל להגיע אליו עם בשורת האדון?" תשובתי תמיד הייתה, "זה לא משנה אם הם יהודים או לא. לא משנה לאיזה סוג של יהדות הם משתייכים: מסורתיים, חרדים, רפורמים, קונסרבטיביים, אתאיסטים, הומניסטיים. מה שכן משנה זה האם הם מחפשים את האמת או לא. עליהם ליפול אל תוך הקטגוריה הזו. אם כן, אלוהים יביא אותם אל האמת." לכן, התשובה לשאלה, "איזה סוג של יהודי הכי קל להגיע אליו עם בשורת האדון?" היא, "סוג היהודי הקל ביותר להגיע אליו עם הבשורה הוא יהודי שמחפש את האמת."

האם אתם רואים כאן את התת-נושא של אור וחושך? עליכם לעבור ממלכות החושך אל מלכות האור. נקדימון בא אל ישוע בחושך, והוא זרח את אורו עליו. נקדימון מקבל את האור הזה, הוא לא מסתתר ממנו, והוא לא בורח ממנו, כפי שכתוב בפסוק 19. הוא בא אל האור.

כפי שאמרתי, נקדימון לא בא אל ישוע באופן מידי. הוא צריך לעכל את זה. הוא צריך לארגן את המחשבות שלו מחדש. כל חייו הוא לימד ש-"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". יתכן ואינו משוכנע בדוקטרינה הזו, אך זה מה שהוא לימד כל חייו.

הוא מתגלה כיהודי טיפוסי. נדיר מאוד שיהודי מקבל את הבשורה בפעם הראשונה שהוא שומע אותה. בד"כ נדרש מאבק כלשהו. עבור נקדימון, המאבק מתחיל כאן בפרק ג', והוא נמשך שלוש שנים. ביוחנן פרק ז', הוא עבר לעמדה של התגוננות על ישוע כנגד חבריו הפרושים. ואז, שלוש שנים אחרי הפרק הזה, ביוחנן י"ט, אנחנו נראה אותו מזדהה בגלוי כמאמין, כאשר הוא קובר את גופת ישוע. הוא היה נוכח בצליבה.

האם אתם יכולים לדמיין מה עבר בראשו כאשר הוא הוריד את גופת ישוע מהצלב? האם אתם יכולים לדמיין אותו חושב שלוש שנים אחורה, כאשר ישוע אמר שבן-האדם ירומַם? הוא רואה למול עיניו את מה שהתרחש בספר במדבר.

יש לי שאלה סופית עבורכם. מה הביא את נקדימון אל האור? מה הביא אותו לנקודה הזו שבה בוחרים להאמין בישוע, נכנסים אל תחום הישועה, ונולדים מחדש? התשובה היא שמה שהביא אותו אל האמת הייתה ברית משה (תורת משה). אליה הוא התחייב, ואליה היה כפוף.

איך ברית משה הצליחה לעשות זאת? תנו לי לדון בקצרה על מטרותיה של ברית משה. אני חושב שזה יענה על השאלה. להלן המטרות של ברית משה:

  1. ליצור הבחנה (הבדלה) – דברים ד':6-8, ז':6-11
  2. לגלות את סטנדרט הצדקה של אלוהים – תהילים י"ט:8-12, מ':9
  3. להעניק הדרכה מעשית יומיומית – תהילים קי"ט:105
  4. לגלות את הצורך בכפרה חלופית (ממלא-מקום) – אל העברים ט':22, ויקרא י"ז:11
  5. לגלות מהו חטא – אל הרומים ג':20, ז':7
  6. לגרום לבני-אדם לחטוא עוד יותר – אל הרומים ה':20, ז':8-10, הראשונה אל הקורינתים ט"ו:56
  7. להוביל בני-אדם למצב של ייאוש – אל הרומים ז':12-25
  8. להוביל בני-אדם לבטוח באלוהים, ולא בעצמם, עבור ישועה – אל הרומים ח':1-4, הראשונה אל הקורינתים ט"ו:57

המטרה הראשונה של ברית משה היא להבדיל בין ישראל לבין שאר העולם. היה עלינו להיות עַם מופרד. תורת משה באה ללמד אותנו להבחין בין טהרה וטומאה. לשם כך נקדימון טבל את עצמו שוב ושוב. הוא כל הזמן היה ער לעובדה שהוא טמא. קראו את התורה, את ספר דברים. אם תיקחו את זה ברצינות, אז תגידו לעצמכם, "אני פשוט אשחה במים כל הזמן – כי תמיד אהיה טמא!" זו הנקודה, אנחנו תמיד טמאים. הייתם כל הזמן ערים להבחנה בין הטהור והטמא, והייתם מוציאים את עצמכם בצד הטמא של המטבע באופן קבוע.

המטרה השנייה הייתה לגלות את צדקת אלוהים. צדקה משמעותה לחיות לפי סטנדרט מסוים, אז הנה הסטנדרט. עליכם ללכת לפי זה.

המטרה השלישית היא להעניק הדרכה מעשית לענייני היומיום. בתהילים קי"ט:105 כתוב: "נֵר-לְרַגְלִי דְבָרֶךָ; וְאוֹר, לִנְתִיבָתִי." ישנם עקרונות בתורת משה אשר מדריכים אותנו באופן יומיומי.

המטרה הרביעית היא לגלות את הצורך בכפרה חלופית, בממלא-מקום שיהווה קורבן עבורנו. למה אתם חושבים שקיימת מערכת קורבנות? מכיוון שללא שפיכת דם, אין סליחה. היה חייב להיות קורבן תמים כדי לשאת את עונש החטא. זה מה שלימדה אותנו מערכת הקורבנות, היא הכינה את הדרך לישוע, אשר מהווה לנו קורבן עבור חטאינו.

המטרה החמישית היא לגלות לנו מהו החטא, והמטרה השישית היא לגרום לבני-אדם לחטוא עוד יותר. לא ידענו מה זה חטא עד שמישהו אמר לנו, והמישהו הזה היה התורה. כעת אנו יודעים מה נכון ומה לא-נכון, מה טוב ומה ורע. אמנם, האם אתם יודעים לְמה זה גורם? זה גורם לבני-אדם לחטוא עוד יותר! אלוהים אומר, "לא תעשה", ומה אנחנו אומרים? "כן נעשה!" אלוהים אומר, "תעשה", ואנחנו אומרים, "לא, לא נעשה." זה גורם לבני-אדם לחטוא עוד יותר. אם תנסו לחיות לפי תורת משה, תמצאו את עצמכם חוטאים כל הזמן.

המטרה השביעית היא שהחטא התמידי הזה יוביל בני-אדם למצב של ייאוש. אותם אנשים אשר חיפשו את האמת וקיבלו אותה הגיעו למצב של ייאוש. "איך אני יכול לקיים קשר נכון עם אלוהים כשאני לא ראוי, ואני תמיד טמא? איך אני יכול לעשות את זה?" זה המקום שנקדימון היה בו. הוא האמין שלכל ישראל יש חלק בעולם הבא, אך הוא לא היה משוכנע. לשם כך הוא בא אל ישוע.

והמטרה השמינית היא שהייאוש יוביל בני-אדם לבטוח באלוהים, ולא בעצמם, עבור ישועה. זה מה שמשך את נקדימון אל ישוע המשיח. זה מה שהוביל אותו אל האמת, תורת משה. זוהי המטרה שלה. היא לא מיועדת להושיע אותנו. היא מתפקדת כמורה המלמד אותנו על המשיח. היא קיימת כדי להוביל אותנו להאמין בו, כדי שנוכל להיוולד מחדש, מבחינה רוחנית.

אז היה משהו ברקע שלו שנשלח ע"י אלוהים. הייתה התגלות בחייו, והיא הובילה אותו אל האמת. פשוט היה עליו לאשר את האמת כאשר היא נגלתה אליו.

האם אתם כמו הרב נקדימון? מי שמחפש בכנות את אלוהים ואת האמת? האם אתם מוכנים לראות את מה שיש לברית החדשה ולספר יוחנן לומר על ישוע? אם אתם רואים שאכן לא נולדתם מחדש, אנא צרו קשר אתנו בשירות המשיחי "הדבר", ונעשה כל מה שביכולתנו לעזור לכם למצוא את האמת על המשיח.

ישוע אמר ביוחנן ד':6,

אֲנִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים. אֵין אִישׁ בָּא אֶל הָאָב אֶלָּא דַּרְכִּי.