סיכום

עלינו לשקול גורמים אלו בעת שאנו קוראים את הברית החדשה. אלו הם ארבעת הגורמים:

  1. ארבעת הדרכים בהם הברית החדשה משתמשת בתנ"ך,
  2. ארבעת הסוגים של נבואות משיחיות,
  3. גורם התרגומים,
  4. גורם תרגום השבעים.

שקילת ארבעת גורמים אלו עונה על רוב הטיעונים שמעלים רבנים אנטי-מיסיונרים, במיוחד בעת שעיקר טיעונים אלו מבוססים על הרעיון שהכנסיה שיבשה את הטקסט. אנו פשוט מכירים במנהג היהודים מתקופת המאה הראשונה הנועד לתקשר הבנה. הבדלים דקים בציטוטים לא פסלו את התרגומים בעיני הקהילה היהודית. הבדלים דקים בציטוטים גם לא פסלו את תרגום השבעים בעיני הקהילה היהודית.

הרשו לי להדגיש, ציטוטים חופשיים של התנ"ך בברית החדשה אינם צריכים להטריד אותנו. הם פשוט משקפים את כתבי היד היהודים מתקופת המאה הראשונה. למתוח ביקורת על הברית החדשה בגלל ציטוטים חופשיים אינו אלא פילפול רבני. מה כוונתי? כשהרבנים מתפלפלים בנושא זה הם מתחמקים מהאמת והחשיבות של הנושא העיקרי על ידי העלאת טיעונים והבחנות קטנוניות, הם מאשימים או מותחים ביקורת בשל סיבות קטנוניות. לסיום אביא את הדוגמא של תרגום אונקלוס. תרגום אונקלוס הוא תרגום ארמי לתורה.

באנציקלופדיה היהודית כתוב בנוגע לתרגום זה:

"פירושו של אונקלוס נתקבל בכל ישראל והוכחה לכך היא קריאה בכל שבת בפרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום. תרגום אונקלוס הוא בעיקרו תרגום מילולי; כלומר: תרגום מילה במילה בכל מקום שחוקי הלשון הארמית זהים לחוקי הלשון העברית. אולם לעיקרון זה יש יוצאים מן הכלל רבים, כפי שניסח זאת ר' יהודה: "המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי" (תלמוד בבלי קידושין מט ע"א; תוספתא, מגילה ז' יט). כלומר: יש מקומות שנוספו בתרגום אונקלוס מילים, שאינן מצויות בנוסח העברי של התורה; מלים אלה באות להבהיר את כוונת התורה, כפי שנמסרה בתורה שבעל-פה. מי שמוותר על תוספות אלה, הריהו מעוות את כוונת התורה." (אנציקלופדיה יהודית)

יהודית יהיה זה דבר נבון מצדך לשלוט במידע זה. הבה נעבור לקטע פסוקים ראשון מהתנ"ך עליו הרבנים האנטי-מיסיונרים קוראים תיגר, בעודנו זוכרים מידע זה.