ישעיהו ז:יד-עלמה

טענת הרבנים האנטי-מיסיונרים:

טיעון מנוגד שכיח שמעלים הרבנים האנטי-מיסיונרים נשמע כך: מאחר ומשמעות המילה עלמה בישעיהו פרק ז היא אכן בתולה, מי הוא האדם חסר החטא שנולד בימי מלכות אחז? ובנוסף לזאת, אילו שני מלכים או מלכויות נכבשו במהלך ילדותו של ישוע?

תגובת הדבר:

מאחר והרבנים מתוודים שמשמעות המילה עלמה הוא אכן בתולה עברנו מכשול גדול. ההתעברות והלידה המנובאת חייבת לשמש אות- משהו בלתי רגיל. נערה הרה שיולדת בן אינו משהו בלתי רגיל אלא משהו שמתרחש כל יום. לעומת זאת בתולה המתעברת ויולדת הוא מאורע בלתי רגיל ואות אמיתי. מסיבה זו המילה עלמה חשובה.

משמעות המילה עלמה היא בברור בתולה, אף על פי התנגדות מצד הרבנים. בניגוד לרובו המכריע של הרבנים בימינו, שלא יודו שמשמעות המילה עלמה היא בתולה, דעתו של דר. סירוס גורדון, פרופסור לחקר אשור ומצרים ממכללת דרופסי, במאמרו "העלמה בישעיהו ז:יד" (כתב עת המקרא והדת, כרך 21 [אפריל 1953 ] עמ' 106 ) היא:

"הדיעה הרווחת כי "בתולה היא פרשנות נוצרית, ואילו "אשה צעירה" היא פרשנות יהודית אינה לגמרי נכונה. העובדה היא כי תרגום השבעים, שהוא תרגום יהודי שנכתב באלכסנדריה קדם לנצרות, מבין את משמעות המילה פה "עלמה" כבתולה. לפיכך, הברית החדשה הולכת בעקבות הפרשנות היהודית של ישעיהו ז:יד. לכן, עיבוד המילה עלמה כבתולה בברית החדשה נשען על פרשנות יהודית מוקדמת."

בנוסף, הפרשן המקראי המכובד רש"י (רבי שלמה בן יצחקי) קובע שמשמעות המילה עלמה היא בתולה בפרשנותו על שיר השירים א:ג. בפרט, קובע רש"י כי עלמה היא מילה נרדפת למילה בתולה. הרבנים באופן חד משמעי קובעים שמשמעות המילה בתולה היא אשה שלא ידעה איש. עלמה ובתולה הינם בתנ"ך מונחים כמעט זהים שמשמעותם אשה שלא ידעה איש. עם זאת, עלמה הוא מונח תנ"כי מוגבל יותר ואף פעם לא מצריך מידע מסביר. בניגוד לזאת טווח המשמעות של המילה בתולה תנ"ך כולל בתוכו בתולין ונישואין. כתוצאה המילה בתולה לעיתים דורשת הסבר בכדי לציין שמדובר בבתולה (ראה בראשית כד:טז). לבסוף, האנציקלופדיה יודאיקה קובעת במאמרה שכותרתו "בתולה, בתולין" (Encyclopaedia Judaica CD-ROM Edition © Judaica Multimedia (Israel), Ltd):

המושג המקראי בתולה המוצג בדרך כלל כמצב פיזי-בתולין, הוא למעשה מונח מעורפל שבהקשר לא חוקי עשוי לציין גיל ולא מצב פיזי.

המשמעות של הצהרה זו היא שעלמה הוא מונח טוב יותר עבור בתולה כפי שנמצא בישעיהו ז:יד.

הנקודה השניה שעלינו להבין היא העובדה שישעיהו פרק ז מכיל שתי נבואות, נבואה ארוכת טווח (הנבואה תתגשם בעתיד הרחוק) ונבואה לטווח קצר (הנבואה תתגשם במהלך חייו של הנביא).

ישעיהו ז:יד היא נבואה לטווח ארוך שנועדה לעודד את שושלת בית דוד במשך 700 השנים הסוערות הבאות עד שיבוא המשיח. בית דוד צריך לדעת שיש תקווה. במהלך שנים ארוכות אלו הם יקראו נבואה זו ויתעודדו לנוכח ביאת המשיח/המלך המובטחת. הנבואה דוברת על האדם חסר החטא השני (כנגד האדם הראשון בגן עדן), אך אינה מנבאת שהוא יוולד בזמן מלכותו של אחז. הוא יוולד 700 שנה מאוחר יותר. זו הסיבה שמתי מפנה אותנו לפסוק זה במתי א: 23.

לעומת זאת, הנבואה בישעיהו ז:טו-כה היא נבואה לטווח קצר שנועדה לעודד את בית אחז וגם לנזוף בו על חוסר אמונתו. הנבואה בישעיהו ז:טו-כה תעודד את אחז כי היא תבטיח לו ששושלת בית דוד תשרוד את המלחמה המתוכננת נגדה. הנבואה גם נוזפת באחז על חוסר אמונתה שהוא הפגין בפסוק יב. הדין נחרץ וה' יביא על בית אחז מצוקה בגלל חוסר נאמנותו, אך בית דוד ישרוד. אחז היה צריך לדעת זאת. אנה זכור שבנו של ישעיהו, שאר ישוב,נמצא עם ישעיהו בידיו.

בישעיהו ז:ג א-דני ציווה על ישעיהו להביא איתו את בנו הצעיר. חייבת להיות סיבה שא-דני רצה שישעיהו יעשה זאת. החלק בנבואה הדובר על הנער שיאכל חמאה ודבש וימאס ברע ויבחר בטוב בפסוקים טו-טז מתייחס לשאר ישוב. במילים אחרות, תוך שנים ספורות בלבד, האויבים שמפניהם חושש אחז (פקח ורצין פס' א-ט) יקצו. תפקידו של שאר ישוב היה לשמש כאות עבור אחז. זו הסיבה שהוא נוכח. האות הוא פרק הזמן. הזמן הוא גורם מכריע. לפני שהנער הצעיר יגיע לגיל הבנה מוסרית, האויבים יקצו. המהירות והדיוק של עת התגשמות הנבואה הוא המרכיב הבלתי רגיל.

אות זה גם ישמש להוכיח שישעיהו הוא נביא אמת ויתמוך בהחלטה לכלול את ספרו בין ספרי התנ"ך. שאר ישוב כל כך צעיר שהוא עדין יונק. האוכל הראשון שיוצע לו לאחר חלב אימו הינו דבש ואחר כך חלב. הנבואה עומדת להתרחש תוך 3-2 שנים ולהדהים את אחז. הממלכות שיושמדו בזמן כה קצר הן מלכות אחז ומלכות רצין.

הבה נשלב את שני המחשבות הללו עם פרספקטיבה היסטורית של המאה הראשונה. כל יהודי שחי במאה הראשונה וקורא את ישעיהו פרק ז ידע שאות הבתולה לא התגשם בימי אחז. מבט להיסטוריה יאמר להם שהנבואה מישעיהו ז:יד עדיין לא התגשמה. מבט להיסטוריה גם יאמר להם שנבואת ישעיהו ז:טו-כה התגשמה בדיוק כפי שישעיהו חזה. הם היו יודעים לפי ההיסטוריה שאות פרק הזמן התרחש. פקח ורצין נפלו. אחז שרד והארץ סבלה חורבן בידי האשורים. עם זאת בית דוד ויהודה שרדו גם חורבן זה. הם היו מבינים בקלות לאן מתי חותר. עמנו אל הגיע לאחר 700 שנה של המתנה.