ישעיהו ז:יד

טענת הרבנים האנטי-מיסיונרים:

"לכן יתן אדני הוא לכם אות, הנה העלמה הרה ויולדת בן, וקראת שמו עמנו אל."

תרגום השבעים שינה את המילה עלמה, שמשמעה נערה, לבתולה ותרגם את הפסוק בלשון עתיד. שני שינויים אלו נותנים לפסוק נופח נוצרי. ציטוט זה מובא במתי א: 23-22:

"וכל זאת היתה למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר: הנה העלמה הרה ויולדת בן וקראו שמו עמנואל אשר יאמר אל עמנו."

תגובת הדבר:

הרב האנטי מיסיונר במקרה זה צודק לחלוטין.

האות המובטח לישראל נמצא במאמר "הנה העלמה (הבתולה) הרה". האות המובטח לישראל נכתב בלשון הווה. ישעיהו מדבר בלשון הווה אך מתייחס לאות שיתרחש בעתיד. העלמה/בתולה ההרה יהפוך למציאות מתישהו בעתיד. האות יופיע מתישהו לאחר שיחתו של ישעיהו עם אחז המלך.

עלינו להתחיל את ניתוח האות בקריאה של מה שכתוב קודם למילים "הרה ויולדת בן". עלינו להתחיל בבחינת המילים "יתן אדני הוא לכם אות". מילת הפועל יתן מופיעה בלשון עתיד. זוהי פעולה שעדיין לא הושלמה. פסוקים המופיעים בלשון עתיד בלתי מושלם, מתורגמים באופן לגיטימי כאירועים שיושלמו בעתיד. הרבנים שתרגמו את תרגום השבעים החליטו החלטה לגיטימים לתרגם את הפסוק בלשון עתיד בשפה היוונית. זהו שכתוב הולם מאחר ומבחינה דיקדוקית ובהתאם להקשר, מובטח אות שינתן בעתיד. הרבנים המתרגמים פשוט פועלים לפי שיטת ה"תרגום", שכתוב מסביר. עכשיו שהגדרנו את מסגרת הזמן של האות הניתן, עלינו לנתח את האות עצמו.

אז מהו האות? תחילה נבחין שה"א הידיעה נמצאת לפני המילה עלמה, זו הדרך העיקרית לציין שמדובר בעלמה ספציפית לפי כללי הדקדוק העיברי. "העלמה" הרה, אך יותר מזאת היא יולדת בן ומכנה אותו "עמנו אל". נכון שישעיהו מדבר על האות בלשון הווה. העלמה יולדת בלשון הווה. ישעיהו יכול לעשות זאת מאחר והוא רואה את הלידה מתוך נקודת מבט של נביא שאינה מוגבלת ע"י מקום או זמן. הוא חוזה את הלידה בעוד שהיא מתרחשת בעתיד. ברור שאינו צופה בעלמה יולדת בן בו ברגע שהוא מדבר. אם אכן זו היתה כוונת דבריו אז היה משתמע מכך שהוא עד ללידה שמתרחשת בפומבי ב"קצה תעלת הברכה העליונה אל מסילת שדה כובס" (ישעיהו ז:ג) ושאחז ופמליתו היו בין העדים ללידה. לפי ישעיהו ז:ג ניתן להבין שמדור במעמד פומבי. ככל הנראה אחז המלך בודק את אספקת המים של ירושלים כהכנה לעימות הצפוי עם ארם וישראל (ישעיהו ז:א-ב). אין זה סביר בכלל שעלמה תהיה שם יולדת בכזו סיטואציה.

מה ההסבר אם כן? אני חושב שההסבר טמון בעובדה שמדובר בארוע עתידי שישעיהו הנביא רואה בעיני רוחו. ישעיהו יכול לראות את הארוע מתרחש בעתיד מנקודת מבטו כנביא. בנוסף לזאת על הלידה הזו להיות "אות". המילה אות מסמנת מאורע בילתי רגיל, או מצביעה בצורה כל שהיא למאורע בלתי רגיל. המילה אות עשויה גם להצביע על מאורע מהעבר כדוגמת האבנים בירדן (יהושוע ד:ו). המילה אות עלולה גם לשמש כמבט קדימה להבטחה כגון עולם עתידי חסר קוצים (ישעיהו נה:יג).[1]

הנקודה של הטקסט היא שלידה זו חייבת להיות לידה בילתי רגילה. היא חייבת לשמש כאות. נערה שאינה בתולה ויולדת ילד, אינו מאורע בילתי רגיל. דבר זה קורה כל יום ברחבי העולם. זה קרה לבת שלי כבר ארבע פעמים. גם לא מדובר פה על נערה היולדת במקום ציבורי. האות הוא נערה בתולה היולדת בן. המצב הפיזי של הנערה הוא האות, לא המיקום הפיזי של הלידה. המיקום הפיזי מנובא במיכה ה:ב- בית לחם, אך אין זה הענין פה. נערה בתולה שיולדת הוא אות. זה לא משהו שמתרחש כל יום.

הרבנים האנטי-מסיונרים טוענים שתרגום השיבעים חיבל בטקסט על ידי שינוי הפסוק ללשון עתיד. אני כבר הראתי שהרבנים שתירגמו את ישעיהו ז:יד ליוונית הגיעו להחלטת תרגום לגיטימית. אם יש פה חבלה בטקסט הרי שהחבלה נעשתה בידי רבנים יהודים. תרגום השיבעים היה קיים הרבה לפני שישוע הגיע לתמונה. תרגום השיבעים הושלם בסביבות 244-285 לפני הספירה. לא היה שום "נופח נוצרי" אפשרי בעת שתרגום השיבעים נכתב. כנראה שהרבנים שתרגמו את התנ"ך ליוונית הבינו שמדובר פה באירוע שיתרחש בעתיד ובבתולה שתלד ילד. הם תירגמו בהתאם לאיך שהם הבינו את הטקסט העיברי. הם לא תירגמו את הטקסט מתוך הסכמה עם פרשנות "נוצרית" שעוד לא הייתה קיימת. בנוסף לזאת איננו צריכים את תרגום השבעים בכדי ללמוד שמשמעות המילה עלמה היא בתולה. מחקר של המילה עלמה ילמדנו זאת.

בשפה העיברית התנ"כית, משמעות המילה עלמה היא תמיד בתולה בלא צורך במידע מבהיר. תרגום השיבעים פשוט תומך במסקנה זו. שוב אציין שמתי פשוט משתמש במשאבים היהודים המצויים לרשותו במאה הראשונה לספירה. בעודו משווה את הטקסט למאורעות אותם הוא חווה עם ישוע, הוא רואה נבואה מילולית בפי ישעיהו הנביא והתגשמות מילולית בחיי ישוע. הוא אז מעביר את הבנה זו לקורא. הקורא אז יכול להחליט בעצמו אם מתי צודק או לא.

זה מביא אותנו להתנגדות בנוגע ללידת הביתולין. למטרה זו נעבור לטענה הבאה שלנו, דיון על המילה "בתולה" הנמצא באותו פרק.

  1. ^ Harris, R. Laird, Theological Wordbook of the Old Testament, (Chicago: Moody Press, 1999, c1980), p.19