תהלים ב:יא

טענת הרבנים האנטי-מיסיונרים:

תהילים ב:יא-יב:

"עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה: נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך, כי-יבער כמעט אפו; אשרי כל-חוסי בו:"

המאמינים המשיחיים טוענים שהמילה בר בפסוק משמעה בן לפי הלשון הארמית. משמעות המילה העברית בר היא: טהור, נקי, ישר, נאמן, תמים. נכון שמשמעות המילה בר בארמית היא בן, אך היא משומשת רק בשילוב של שתי מילים. אם בארמית, המחבר רצה להתכוון רק למילה בן, הוא היה משתמש בביטוי ברא עם האות א' בסוף. ע"י השארת מילה אחת בארמית, הפסוק כולו משתנה.

תגובת הדבר:

טענה זו היא למעשה נקודה השנויה במחלוקת. אנחנו יכולים להיכנס לכל הפרטים הטכניים של השפה הארמית והעברית, אבל התוצאה תהיה זהה. הנקודה של פסוק יב הוא כניעה למלך של ישראל.

יש תמיכה רחבה בכתבי חז"ל לכך שמזמור ב' הוא מזמור משיחי. החכם היהודי-משיחי הגדול, ד"ר אלפרד אדרשם, בספרו הקלאסי The Life and Times of Jesus the Messiah (חייו ותקופתו של ישוע המשיח), מוכיח עובדה זו. בנספח 9 של ספר זה, הוא מפרט דף מלא בציטוטים מספרות רבנית והפניות למקורות המעידים על העובדה שתהילים ב' הוא מזמור משיחי. טום האקל בספרו The Rabbinic Messiah (המשיח הרבני) מביא 14 ציטוטים מחז"ל המעידים על אופיו המשיחי של תהילים ב'.

תהילים ב' הוא אחד מהמזמורים המצוטטים ביותר בברית החדשה התומך במשיחיותו של ישוע. המאמינים היהודים במאה הראשונה למדו מחז"ל שמזמור ב' דובר על המשיח. הם היו משוכנעים שמזמור זה דובר על ישוע, והם גם הכריזו מסר זה בעוד שסיכנו את חייהם. אני מנסה להבהיר נקודה כאן וזו היא: אופיו המשיחי של מזמור ב' ויישומו בישוע לא נעוץ או תלוי בכל דרך שהיא בפסוק יב בלבד. פסוק יב יכול להיות מתורגם בדרכים שונות אך דבר זה כלל לא ישפיע על המסר הכללי של המזמור. המחלוקת על נשקו-בר היא מחלוקת מאוד ידועה. מתרגמים שונים שתרגמו פסוק זה לשפה האנגלית נאבקו עם המבנה יוצא הדופן של הפסוק והציעו עיבודים שונים:

  • נשקו את הבן, שמא הוא יכעס, ואתם תאבדו בדרך, כי זעמו בקרוב יבער. אשרי כל החוסים בו. (הגירסה אמריקאית הסטנדרטית)

  • נשקו את הבן, שמא הוא יכעס, ותאבדו מן הדרך, כאשר זעמו נדלק אף קמעה. אשרי כל אשר שמו את מבטחם בו. (תרגום ג'יימס מלך אנגליה)

  • הראו כבוד לבן, שהוא לא יכעס, ותאבדו בדרך, כי זעמו עלול להדלק במהרה. כמה ברוכים כל אשר חוסים בו! (הסטנדרט האמריקאי החדש למקרא)

  • נשקו לבן, שמא יכעס ותהרסו בדרך שלכם, כי זעמו עלול להתלקח ברגע. אשרי כל החוסים בו. (גירסה בינלאומית חדשה)

  • הראו כבוד בטהרה, שמא הוא יכעס, ותאבדו בדרך, כשלפתע זעמו יבער. (חברת הוצאה לאור יהודית)

החריגה בפסוק היא השימוש הבולט במילה הארמית בר, שפירושה בן. זו הסיבה שהגירסאות מתרגמות זאת באופנים שונים.

אבן עזרא מפרש: "נשקו בר- הנה עבדו את ה'-כנגד ה'. ונשקו בר- כנגד משיחו. והנה פירוש בר, כמו: מה ברי ומה בר בטני. וכן כתוב: בני אתה ומנהג גויים בעולם לשום ידיהם תחת יד המלך כאחי שלמה, או העבד תחת ירך אדניו, או לנשק את המלך, וזה המנהג עד היום בארץ הודו." (ראב"ע תהילים פרק ב).

ברור שגם בפרשנות חז"ל משתקפת פרשנות זו. אף על פי כן טבעו המשיחי של המזמור לא נקבע רק על בסיס פרוש המילה בר בארמית כבן. הנושא המרכזי במזמור הוא כניעה למלך-משיח היהודי. אין פה עיוות או מניפולציה של הטקסט. זו פשוט דוגמא למאבק נורמלי העובר על כל מתרגם בעת תהליך התרגום. המאבק על דיוק בתרגום בולט במיוחד כאשר מבנה המשפט הוא יוצא דופן. כל העיבודים למיניהם תומכים ברעיון אחד, הכנעו למלך-משיח של ישראל. אף אחד מהאיזכורים של פסוק יב ממזמור ב' בברית החדשה, מחייב שפירוש המילה בר יהיה בן. זה אמנם יועיל במתן תמיכה למשיחיותו של ישוע, אך זה לא פירוש הכרחי לאור המסר המשיחי הכללי המשתקף במזמור כולו.

עם כל הכבוד, טענת הרבנים האנטי מיסיונרים מפספסת לגמרי את הנקודה. טענה זו מחטיאה את המטרה על ידי התמקדות יתר על המידה בפן הטכני של התרגום בנוגע לפסוק אחד. הביטוי השנוי במחלוקת אינו משנה את המסר הכללי של המזמור, בלי קשר לאיזו פרשנות נבחר. מזמור זה פורש גם על ידי הרבנים כמזמור משיחי. המאמינים היהודים במאה הראשונה פשוט הסכימו עם פרשנות זו ויחסו את המזמור לישוע.

טענה זו היא פשוט דוגמה לפלפול שמטרתו היא להתחמק מן האמת או החשיבות של הנושא העיקרי על ידי העלאת התנגדויות ודקדוקים חסרי חשיבות בכדי למצוא פגם או בכדי למתוח ביקורת מסיבות קטנוניות.[1]

למד לזהות פלפול בעת שמשתמשים בו הרבנים והבהר להם שמה שהם עושים הוא בעצם- בריחה מן האמת.

  1. ^ The American Heritage Dictionary of the English Language, fourth ed., copyright 2000 by Houghton Mifflin Company